מה נשאר מהאקסלרטור אחרי שהאקסלרטור נגמר?
מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עם 17 יזמים, הבוחן כיצד ידע, מיומנויות ודפוסי פעולה שנרכשו בתכניות האצה ממשיכים ללוות יזמים שנים לאחר סיום התכנית, גם כאשר המיזם המקורי כבר אינו פעיל.

מה הופך תכנית האצה לאפקטיבית? מדוע מיזמים מסוימים שורדים ואחרים נכשלים? ואיך אפשר למדוד את ערכה של תכנית יזמות גם שנים לאחר שהסתיימה?
המחקר של שיר אלקיים לוצאטו מתמקד ביזמות טכנולוגית, בתהליכי האצה ובגורמים המשפיעים על התפתחותם של יזמים ומיזמים לאורך זמן. היא בוחנת את הקשר שבין מאפייני היזם, הרכב הצוות והסביבה היזמית לבין תוצאות עסקיות, לצד השפעתן ארוכת הטווח של תכניות תמיכה ביזמות.
העבודה המחקרית שלה משלבת שיטות כמותיות ואיכותניות, ומבקשת לתרגם ידע אקדמי לתובנות יישומיות עבור יזמים, מנהלי תכניות וקובעי מדיניות.

שיר אלקיים לוצאטו חברת סגל MBA, המרכז האקדמי פרס
לפרופיל האקדמי באתר המרכז האקדמי פרס (נפתח בחלון חדש)Academic Research
מה נשאר מהאקסלרטור אחרי שהאקסלרטור נגמר?
מחקר איכותני המבוסס על ראיונות עם 17 יזמים, הבוחן כיצד ידע, מיומנויות ודפוסי פעולה שנרכשו בתכניות האצה ממשיכים ללוות יזמים שנים לאחר סיום התכנית, גם כאשר המיזם המקורי כבר אינו פעיל.
האם צוות מייסדים מגדיל את סיכויי ההישרדות של סטארטאפ? התשובה מורכבת משנדמה.
מחקר משולב המבוסס על נתוני 400 מיזמים ב-39 תכניות האצה ועל 19 ראיונות עומק. הממצאים מראים כי היתרון של צוות מייסדים אינו אוטומטי, אלא תלוי בין היתר בגיוון המגדרי ובהקשר הגאוגרפי שבו פועל המיזם.
Policy Papers
מחקר אינו מסתיים בפרסום אקדמי. ניירות העמדה מבקשים לתרגם ידע וממצאים מחקריים לתובנות והמלצות עבור קובעי מדיניות ומקבלי החלטות, בתחומי היזמות, החדשנות והפיתוח הכלכלי.
האם תכניות האצה ממשלתיות מצמצמות פערים או דווקא משעתקות אותם? מחקר על 400 מיזמים ו-583 יזמים חושף כיצד מגדר, גאוגרפיה והרכב צוות המייסדים משפיעים על סיכויי ההישרדות, ומדוע מדיניות אחידה אינה בהכרח מדיניות שוויונית.
האקזיטים שוברים שיאים, אבל מספר הסטארטאפים החדשים בישראל צונח. האם אנחנו חוגגים את הצלחות העבר בזמן שאנחנו שוחקים את מנוע הצמיחה של העתיד? קריאה ביקורתית בנתוני ההייטק הישראלי ובסימני האזהרה שמסתתרים מאחורי הכותרות האופטימיות.