
Blog
כל הפוסטים

על צמיחה אקספוננציאלית ו-ROI בסטארטאפים
מה משקיעים באמת מחפשים? על צמיחה אקספוננציאלית ו-ROI בסטארטאפיםאת הפוסט הזה אני כותבת בעקבות סדרת הרצאות שנתתי במרכז האקדמי פרס, בשם “מאפס לאקזיט: סודות מהשטח”. אחת השאלות הכי מעניינות שעלו מהסטודנטים הייתה: “מה באמת מעניין משקיעים? על מה הם מסתכלים כשהם שוקלים להשקיע בסטארטאפ?”במהלך השנים, בתפקידים שבהם עבדתי עם סטארטאפים בשלבים שונים – החל מהרעיון הראשוני ועד לאקזיט – גיליתי שהדבר שמשותף כמעט לכל המשקיעים הוא חיפוש אחר פוטנציאל צמיחה אקספוננציאלית.אבל רגע לפני שניכנס לזה, אני רוצה להרגיע. לא צבין תל אביב לדלאוור: איפה כדאי להקים את החברה שלכם
בשבועות האחרונים, אני שומעת שוב ושוב את אותה שאלה: “איפה נכון לפתוח את החברה שלי—בישראל או בחו”ל?”זו לא שאלה טכנית. זו שאלה שמגיעה ממקום עמוק של התלבטות, במיוחד בתקופה שבה המציאות הכלכלית והגיאופוליטית שלנו משתנה בקצב מהיר ונמצאת במצב חסר תקדים של אי וודאות פיננסית.כדי לענות עליה, צריך להסתכל קודם כל על התמונה הרחבה: איך הגענו למצב שבו ההחלטה הזו מורכבת כל כך? מה קרה למשק הישראלי בעקבות ה-7 באוקטובר? ומהם השיקולים האמיתיים שיזם צריך לקחת בחשבון כשהוא בונה את החברה שלו היום?מה היה המצב לפני ה-7 ב
Let’s Make Israel Great Again?
טראמפ, האיש, התסרוקת והטוויטר, חוזר לשלטון. אפשר לאהוב את זה או להתחבר פחות, אבל מדובר במצב נתון. ומה זה אומר לגבינו? שינויים, טלטלות ובעיקר – הרבה הזדמנויות שמתחבאות מאחורי סיכונים. אל תטעו ותחזרו לגלול ב-Ynet – זה לא רק עוד דרמה פוליטית אמריקאית בסגנון "בית הקלפים". כשאמריקה משנה את כללי המשחק, הסטארטאפים הישראלים עלולים למצוא את עצמם במשחק חדש לחלוטין – או לחלופין, בדיוק במקום הנכון כדי להוביל את המהלך הבא.טראמפ – שובר המוסכמות הסדרתיאם יש משהו שטראמפ הוכיח בקדנציה הראשונה שלו, זה שהוא יודע ל
איך לדבר עם משקיעים: המונחים שכל יזם חייב להכיר לפני הפגישה
הנה אתם יושבים מול משקיע, אחד מהחזקים בשוק, זה שיכול להטיס את החברה שלכם לחלום או לעצור אותה בהמראה. הוא בוחן אתכם בעיניים חדות ומפנה אליכם שאלה ישירה: “אז איך נראה ה-Runway שלכם?” אתם מהנהנים בניסיון להבין, ואז הוא זורק עוד שאלה, הפעם על ה-Cap Table ועל הדילול הצפוי. אתם מתחילים לחשוד שיש פה שפה חדשה לגמרי, אבל מנסים לא להראות את הפאניקה. השאלות ממשיכות לזרום, ואתם מבינים שבלי לשלוט במונחים האלו, אתם עלולים להחמיץ את ההזדמנות.עבור יזמים ויזמיות, להבין את השפה הזו זה לא רק לדעת לענות על מנת לקבל
מה בין סאב פריים לחרבות ברזל?
כשמבקשים למצוא קווים מקבילים בין אירועים היסטוריים גדולים, נדמה כאילו אנו מחפשים נקודות אור בחושך. אך לעיתים, השפעותיהם הכלכליות והחברתיות מלמדות אותנו על כוחם של שינויים ומשברים להעצים או להחליש מדינות שלמות. ב2008 התרחש משבר כלכלי גלובלי חריף שהחל עם התפוצצות בועת השקעות הנדל"ן בארה"ב שגררה אחריה ירידה דרמטית במחירי הדיור וחדלות פירעון משכנתאות. כתוצאה ישירה ממשבר הסאב-פריים כל הנכסים הקשורים לנדל"ן וביניהם ניירות ערך הנסחרים בבורסה, איבדו מערכם. המשבר החל כדור שלג שהתפשט למשבר פיננסי מהגדולים
השיבה מאוקטובר
ביתנו לא היה לנו קן, לא היה לנו חומה. מן החלונות הקרועים נשבה רוח, רוח בודדת מן השדה שנרצח בו הדוד. פרוץ היה הבית. התקרה לא כיסתה את השמים, לא ריסנה את התהום. הכל סדוק היה, פתוח לא־להים ולאימה (זלדה)יום שבת ה7.10, תפס אותי ואת משפחתי בביתנו בקיבוץ בנגב. גיאוגרפית רחוקים רק בפסיעה מצמררת של קילומטרים בודדים מהעובדה שמחבלים לא חדרו לביתנו, אבל קרוב מספיק שבתוך ה1,476 נרצחים יהיו יותר מדי שמות ופנים אהובים. פנים ושמות שהיו חלק מהיומיום שלי ובמחי רגע, הפכו לזיכרונות, לסטטיסטיקות. תמיר אדר ואיתי סבי
על הקשר בין מדבר צהוב, בלטות שבורות וחדי קרן
ערך השוויון ויזמות טכנולוגיתיזמות מעולה, כזו שמצליחה להוביל שינוי ממשי במציאות, ותודעת השליחות המתקיימת בה גם בימי שגרה וגם כאשר נתקלים בקשיים ואתגרים, מחייבת את החולמים להתנהג אחרת מרוב האנשים סביבם. למרות האמונה העממית הרווחת על אודות השפע החומרי בעולמות "ההיי-טק", כאשר בסטארט-אפ עסקינן התמונה הפוכה. שכן, הסטארט-אפ מחייב התמסרות טוטאלית כמעט. התנהלות סגפנית חדורת מטרה, בה אין דרך אחרת להצליח מלבד ויתור על פינוקים, תחביבים, ביטחון תעסוקתי ומותרות כשעות שינה. בסטארט–אפ, הצמיחה כל כך מרגשת ומואצת
הדו"ח היבש לא נרטב אף פעם, גם לא מדמעות של סטארט אפיסט.
שנת 2024 מוצאת את מדינת ישראל באחד הרגעים הקשים בתולדותיה. מאז אירועי 7 באוקטובר הפוקוס העיקרי של כולנו הוא על השבת הביטחון ודאגה לחטופים, לחיילים ולאזרחים. אולם, הכלכלה הישראלית ובפרט עולמות ההיי טק והיזמות הישראליים היא נדבך נוסף שמחייב את תשומת ליבנו בהיותו קטר או ברוח התקופה ״כיפת הברזל״ של המשק הישראלי.בשבוע שעבר התפרסמו מספר דוח"ות סטטיסטיים על הרבעון הראשון של שנת 2024, הדו"חות האלה לא נוגעים רק לאנשי אקדמיה ולאנשי תעשיית ההיי-טק, נכון לשנת 2023, עולמות החדשנות הישראליים בתחומי הטכנולוגיה
הצלחות, כישלונות ומה שבינהם.
השבוע יצאתי מאזור הנוחות. עמדתי מול קהל מכובד מאוד אך אוהד והצגתי לא פחות מכישלון מהדהד. מהסוג שמשאיר צלקות ומצטלם ממש לא פוטוגני. זה גרם לי לעצור ולשאול את עצמי: מה בעצם התפקיד של כישלונות במסע היזמי שלנו? או המסע המקצועי שלנו בכלל?ואז נזכרתי בסיפור של סטיב ג’ובס…כולם מכירים את סטיב ג’ובס, הגאון שהביא לנו את האייפון, אבל מה שלא כולם יודעים זה שהוא נכשל בגדול אחרי שעזב את אפל. הוא הקים חברה בשם “NeXT”, שגייסה בכמויות והייתה אמור להיות ה”דבר הבא”. רק מה? זה היה פלופ רציני. מהדהד.הטכנולוגיה הייתה
איך Dropbox, Airbnb ו-Facebook יישמו את חוק פארטו כדי לבנות MVP מנצח – ואיך אתם יכולים לעשות את זה גם.
כשהתחלתי ללמוד כלכלה לעומק, התאהבתי. התיאוריות הסבירו לי תופעות שריתקו אותי במציאות ופתאום הכל היה כל כך הגיוני. בקורס יזמות שלימדתי לעומת זאת, הרגשתי שהתיאוריות האקדמיות הרבה פעמים היו פשוט מנותקות מהמציאות, אולי זה המרחק בין התיאוריה לשטח, אולי הקצב המהיר של הטכנולוגיה שמתפתחת לעומת הקצב הגמלוני של האקדמיה? אבל לא כך עם ההשאלה של העקרונות הכלכליים. אם יש דבר אחד שלמדתי בשנים האחרונות, זה שעבודה קשה היא לא בהכרח עבודה חכמה.בתור יזמים, יש לנו נטייה לרוץ קדימה עם כל פיצ’ר וכל רעיון שנראה מבריק, ר


