כשמבקשים למצוא קווים מקבילים בין אירועים היסטוריים גדולים, נדמה כאילו אנו מחפשים נקודות אור בחושך. אך לעיתים, השפעותיהם הכלכליות והחברתיות מלמדות אותנו על כוחם של שינויים ומשברים להעצים או להחליש מדינות שלמות. ב2008 התרחש משבר כלכלי גלובלי חריף שהחל עם התפוצצות בועת השקעות הנדל"ן בארה"ב שגררה אחריה ירידה דרמטית במחירי הדיור וחדלות פירעון משכנתאות. כתוצאה ישירה ממשבר הסאב-פריים כל הנכסים הקשורים לנדל"ן וביניהם ניירות ערך הנסחרים בבורסה, איבדו מערכם. המשבר החל כדור שלג שהתפשט למשבר פיננסי מהגדולים בהיסטוריה המודרנית, עלייה דרמטית בשיעורי האבטלה וצניחה חופשית ב45% של מדד ה S&P 500 או בחיבה, סנופי.. נו, המדד הזה שכולכם רצים להשקיע בו עכשיו..
פאסט פורוורד 15 שנה קדימה, המלחמה פוגשת את ההיי-טק הישראלי בעיצומו של משבר מתמשך שהתחיל ב2022 והתאפיין בירידת ריביות, פיטורי ענק, לצד אירועים גיאופוליטיים ובהם המלחמה באוקראינה ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אחרי כל הכיף הזה וכנוק אאוט בזירה - הגיעה גם המהפכה המשטרית בישראל וכמובן המלחמה ששולחת רבים למילואים והרחיקה משקיעים חובבי-יציבות וניהול סיכונים במהירות שיא שלא הכרנו כדוגמתה. ההיי-טק הישראלי הוא אבן פינה בכלכלת המדינה, וכל פגיעה בו היא פגיעה בכלכלת ישראל כולה. הכנסות ממיסי חברות, יציבות השקל, ותרומתו לתחזוק קופת המדינה במטבע זר הן רק חלק מהתרומה העצומה של תעשיית ההיי-טק לכלכלה הישראלית. הפגיעה בתעשייה זו אינה רק בעיה עסקית אלא בעיה לאומית הדורשת פתרון מיידי.
הפוקוס העיקרי של כולנו ובצדק רב, הוא על השבת הביטחון ודאגה לחטופינו, חיילנו ואזרחינו. אך אסור לנו להתעלם מהפגיעה הכלכלית חסרת התקדים שמתרחשת בהיי-טק הישראלי ומשפיעה באופן ישיר ועקיף על הכיס של כולנו. הקונטרסט הקיצוני בין השגרה היומיומית לבין רגעי משבר מזכיר את חשיבות היציבות והאופטימיות לפריחת היזמות והחדשנות. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 והמלחמה בנגב מהווים תזכורת כואבת לכך שאין הכל נתון ובטוח. עם זאת, מתוך החורבן ניתן להבחין בניצוצות של תקווה והזדמנות לשיקום, להתחדשות ולבנייה מחדש.
זהו מבחן אמיתי ליכולת ההתמודדות והשיקום של המגזר הטכנולוגי, אשר הפך לאחד המנועים המרכזיים של הכלכלה הישראלית, אם לא המרכזי בינהם. לפי הדו"ח האחרון של רשות החדשנות מ- 2023, בשנת 2022, ענף ההיי-טק הישראלי היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, והסתכם ב-71 מיליארד דולרים. בדצמבר 2023, חודשיים מפרוץ המלחמה, הנתונים צללו ב60%, הנמוכים שהיו בעשור האחרון בישראל. לא צריך להיות כלכלנים מומחים להבין שקיימת סכנה ממשית לעתיד הכלכלה הישראלית ולעשרות אלפי מקומות עבודה ברחבי הארץ. זהו לא רק סימן אזהרה לכלכלת ישראל, אלא גם לשוק העבודה, לחוסן החברתי וליציבות המדינה כולה. ללא תעשיית ההיי-טק, ניתן לצפות להדרדרות מתמשכת בתחומים אלה.
מעבר לניתוחים והאשמות, המשבר הזה לימד אותנו על הצורך ברפורמות מעמיקות ובמנגנוני ביטחון שימנעו ממשבר דומה להתרחש שוב. האמריקאים לקחו את הלקח וביצעו שינויים משמעותיים שהובילו להתאוששות השוק ולעלייה במחירי הדיור לרמות חדשות.
צמצום הפגיעה בהיי טק הישראלי היא קריטית לתחזוק קופת המדינה ביתרות מטבע זר, הכנסות ממיסי חברות, חיזוק השקל ולהגנה מפני אינפלציה משתוללת או בפשטות, יציבות כלכלית ומדינית.
אפשר ללמוד דבר או שניים מהאמריקאים חוץ מסטארבקס ושייק - שאק, בכדי להתמודד עם תוצאות המשבר ולאושש את השוק במשבר הסאב-פריים, ממשלת ארה"ב נתנה גיבוי כספי מיידי לגופים שקרסו כצעד ראשוני הכרחי לעצירת כדור השלג וביצעה שורה של רפורמות באיחור טרגי לתיקון טעויות העבר שלמעשה צמצמו את הסיכונים שמשבר כזה יקרה שנית. היום, כמעט 20 שנים מאוחר יותר בעקבות הצעדים המדיניים שהתקבלו והרפורמות התוצאות ברורות: השוק התאושש, מחירי הדיור עלו, והאבטלה ירדה.
השאלה העומדת בפנינו היא לא רק איך אנחנו מתמודדים עם המצב הנוכחי, אלא גם איך אנו מתכוננים לעתיד. האם נלמד מההיסטוריה וננקוט בצעדים נחושים ומוקדמים כדי לשקם את המגזר הטכנולוגי? האם נשתמש בידע והניסיון שרכשנו כדי לבנות מחדש בצורה חכמה יותר וחזקה יותר?
כדי לשמור על מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק ולהבטיח את יציבותה הכלכלית והחברתית, יש צורך בתוכנית שיקום ארוכת טווח שתכלול תמיכה ממשלתית, עידוד יזמות, ופיתוח טכנולוגיות חדשות. זהו הזמן להפגין גמישות, יצירתיות וחדשנות - ערכים שהביאו את תעשיית ההיי-טק הישראלית למעמדה הנוכחי. אנו חייבים להבטיח שהתעשייה הזו לא רק תשרוד את המשבר הנוכחי, אלא תצא ממנו חזקה ורווחת יותר מתמיד.

כדי שיהיה לכולנו סיכוי אמיתי לשקם את תעשיית ההיי-טק בישראל, בדומה לאחותנו מהצד השני של האטלנטי, הצעד הראשון יהיה להגדיר את מנועי התמיכה ועידוד יזמות בשלביה המוקדמים כמטרה מדינית ואינטרס לאומי מובהק. אנחנו חייבים וחייבות לעצמנו להחזיר את היציבות השלטונית, להסיט תקציבים ולהקל רגולציות בכדי להחזיר את הקטר של המשק על הפסים ויפה שעה אחת קודם. ישראל נדרשת כעת לנקוט באותם צעדים אמיצים שנקטה ממשלת ארה"ב ב2008, הצעד הראשון חייב להיות שיקום מהיר ויסודי של ההיי-טק הישראלי, תוך כדי התמקדות ביצירת מסגרות תמיכה ליזמות טכנולוגית. זה יכול לכלול הקלות רגולטוריות, השקעות ממשלתיות בחדשנות, וקידום שיתופי פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. בנוסף, חשוב להבין כי יציבות פוליטית וחברתית היא מפתח לשיקום כלכלי מוצלח. ללא זה, השיקום הכלכלי עלול להיתקל בקשיים רבים ולהתמוטט ברגע האמת.
留言