top of page

הדו"ח היבש לא נרטב אף פעם, גם לא מדמעות של סטארט אפיסט.

Writer's picture: Shir LuzzattoShir Luzzatto

שנת 2024 מוצאת את מדינת ישראל באחד הרגעים הקשים בתולדותיה. מאז אירועי 7 באוקטובר הפוקוס העיקרי של כולנו הוא על השבת הביטחון ודאגה לחטופים, לחיילים ולאזרחים. אולם, הכלכלה הישראלית ובפרט עולמות ההיי טק והיזמות הישראליים היא נדבך נוסף שמחייב את תשומת ליבנו בהיותו קטר או ברוח התקופה ״כיפת הברזל״ של המשק הישראלי.


בשבוע שעבר התפרסמו מספר דוח"ות סטטיסטיים על הרבעון הראשון של שנת 2024, הדו"חות האלה לא נוגעים רק לאנשי אקדמיה ולאנשי תעשיית ההיי-טק, נכון לשנת 2023, עולמות החדשנות הישראליים בתחומי הטכנולוגיה היוו 40% מהתל"ג. לפי חוות דעת מקצועית שגיבשו באגף התקציבים ובמשרד האוצר, משמעותה הכלכלית של הפגיעה בצמיחה של תעשיית ההיי טק הישראלית נוגעת לכלל אזרחי ישראל. הפגיעה שכבר מתרחשת בתוצר עלולה להוביל לפי ההערכות בעתיד הקרוב לירידה בשכר הממוצע במשק ב4% המהווים 500 ₪ בחודש, היפלטות של כ90,000 עובדים ממעגל התעסוקה מתוך ה350,000 המועסקים בו היום,  וכמובן פגיעה משמעותית בתשלומי המיסים למדינה. לפי דו"ח משרד האוצר, אף שעובדי ההיי-טק מהווים 11% בלבד מסך כל האוכלוסייה, הם אחראים לכ25% מההכנסות ממס הכנסה בישראל.


הדו"חות "היבשים" נראים יחסית מעודדים, ירידה של כ-55% ביחס ל2022 (שהייתה גבוהה במיוחד), ירידה של 70% בגיוסי הון סיכון לקרנות ישראליות והערכות נרחבות של down rounds בסטארט אפים, נתונים שמראים על פגיעה בעלייה האקספונניצאלית שהייתה בשנים 2021 ו2022, אבל תואמים למה שהיה ב2018, במילים פשוטות, לא מזהיר, אבל לא נורא, איך אומרים בישראלית? יהיה בסדר!  


אז זהו, שלא.  באמנות העברת מסרים, יש מונח שנקרא "דאטא סלינג", בסוף אפשר להגיד מה שרוצים אם רק שמים את הזרקור על הנתון המתאים.. אבל אם נגרד קצת את פני האקסל ונעמיק, נגלה נקודות כאב מטרידות הרבה יותר. נכון, נעשו הרבה "אקזיטים" השנה, אבל מתי הם נעשו? מדובר בחברות מצוינות שנמכרו בין 2-4 שנות פעילות וכנראה במחיר הרבה יותר נמוך ממה שיכלו להשיג לפני המלחמה. כמה מהחברות האלה נאלצו להימכר מהחשש של העתיד לבוא? כמה מהחברות האלה יכלו להתפתח לחברות מונפקות בבורסה עם אלפי עובדים בתעשייה המקומית? את זה האקסל לא מראה. הדו"חות לא מראים גם את מספר הסטארט אפים שבחרו לפתוח את החברה מראש בחו"ל, או לבצע "היפוך שרוול" ולשנות את הח.פ מישראלי לאמריקאי על מנת למשוך חזרה את המשקיעים הזרים. אם מסתכלים טוב, אפשר לראות מעבר למספרים הגבוהים של סיבובי ההשקעות את מיעוט ההשקעות בשלבים המוקדמים. כמה סטארט אפיסטים וסטארט אפיסטיות בחרו מראש לא לפתח השנה את המיזם שלהם? כמה בחרו בנתיב אחר אולי יותר סולידי אבל הרבה פחות כדאי למשק הישראלי? מניסיון עמוק בשטח – לא מעט. וקשה להאשים אותם. מי שבוחר להיום יזם או יזמת טכנולוגית בישראל של 2024 משול לדון קישוט, מי שנלחם כנגד כל הסיכויים להצליח.



אני הייתי ונשארתי אופטימית חסרת תקנה, להערכתי זוהי גם ההזדמנות פז שלנו לתיקון עולם, יצירת סטארט ניישן 2.0, מגוונת יותר, שפועלת מאזורים שהם לא רק מדינת תל אביב ויש בה מקום לגיוון פריפראלי וסקטוריאלי אמיתי לטובת כלל אזרחי המדינה. ממשלת ישראל חייבת לראות מעבר למספרים היבשים ולהתגייס לעזור לסטארט אפים בשלבים המוקדמים לצלוח את תקופת המשבר, עם גלגל ההצלה הנכון והתנהלות אסטרטגית חכמה, אין לי ספק שנצלח את זה. מהי יזמות אם לא להיאחז בתקווה? ההיסטוריה של ישראל מראה כי בזמנים קשים, הכוח היצירתי והחדשני של האומה שלנו מצליח להוביל אותנו קדימה. תעשיית ההייטק שלנו, שהפכה לשם דבר בעולם, נולדה מתוך משברים ועמדה באתגרים רבים לאורך השנים. הסטרטאפים שלנו זה לא רק ביזנס; הם סמל לחדשנות, לתעוזה ולרוח היזמות הישראלית. הגיעה העת לtechומה .

 

 

 

8 views0 comments

Recent Posts

See All

コメント


bottom of page