בין תל אביב לדלאוור: איפה כדאי להקים את החברה שלכם

בשבועות האחרונים, אני שומעת שוב ושוב את אותה שאלה: “איפה נכון לפתוח את החברה שלי—בישראל או בחו”ל?”

זו לא שאלה טכנית. זו שאלה שמגיעה ממקום עמוק של התלבטות, במיוחד בתקופה שבה המציאות הכלכלית והגיאופוליטית שלנו משתנה בקצב מהיר ונמצאת במצב חסר תקדים של אי וודאות פיננסית.

כדי לענות עליה, צריך להסתכל קודם כל על התמונה הרחבה: איך הגענו למצב שבו ההחלטה הזו מורכבת כל כך? מה קרה למשק הישראלי בעקבות ה-7 באוקטובר? ומהם השיקולים האמיתיים שיזם צריך לקחת בחשבון כשהוא בונה את החברה שלו היום?

מה היה המצב לפני ה-7 באוקטובר?

עד לפני כמה חודשים, הכלכלה הישראלית נחשבה ליציבה מאוד מבחינת מאקרו.

• יחס חוב-תוצר: 60% בלבד, אחד הנמוכים ב-OECD. בזכות מדיניות אחראית לאורך השנים, ישראל הצליחה לשמור על רמת חוב נמוכה גם בעידן של גידול משמעותי בהוצאות.

• רזרבות מט”ח: כ-200 מיליארד דולר רזרבות בבנק ישראל, שהיווה רשת ביטחון משמעותית לכל זעזוע חיצוני.

• תעשיית ההייטק: משכה השקעות זרות בקצב מהיר, עם שיאים בגיוסי הון ב-2021 וב-2022.

אבל מתחת לפני השטח, היה ברור שהבסיס החברתי-כלכלי שלנו מתמודד עם חולשות משמעותיות:

• משבר הדיור: מחירי הדיור האמירו לרמות שהפכו את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם.

• מערכת הבריאות: תקציבים לא מספקים, מחסור בכוח אדם ועומסים גוברים על המערכת.

• פערים בחינוך: מערכת החינוך לא הצליחה להדביק את הצרכים של שוק העבודה העתידי, במיוחד בפריפריה.

כלומר, במאקרו היינו חזקים, אבל במיקרו כבר הרגשנו את הלחצים.

איך המלחמה שינתה את התמונה?

ה-7 באוקטובר הוביל לזעזוע עמוק, גם חברתי וגם כלכלי:

1. תקציב הביטחון: זינק כדי לממן לחימה ארוכה והיערכות חדשה.

2. פגיעה בתוצר: מאות אלפי עובדים נאלצו להיעדר בשל גיוסי מילואים, עסקים נסגרו, והפריון ירד משמעותית.

3. חשש ממשקיעים זרים: משקיעים שמביטים על הסיכון הגיאופוליטי מתחילים לשאול את עצמם אם כדאי להם לשים כסף בחברה ישראלית.

4. גידול בחוב: יחס חוב-תוצר צפוי לעלות משמעותית, מה שמעלה שאלות לגבי היכולת לשמור על יציבות לטווח הארוך.

מה קורה לסטארט-אפ ניישן?

לפני המשבר

ישראל הייתה בחזית החדשנות העולמית:

• הייטק כמנוע צמיחה: חברות ישראליות גייסו סכומים שוברי שיאים, משכו משקיעים זרים, והובילו עולמות כמו סייבר, קליימטק ובריאות דיגיטלית.

• ריכוז אקוסיסטם ייחודי: רשתות של יזמים, אקדמיה ומשקיעים יצרו סביבת עבודה יוצאת דופן.

• תחושת ביטחון: הסיכון הגיאופוליטי היה קיים, אבל נתפס כחלק מהמשחק, ולא כחסם משמעותי.

אחרי המשבר

• ירידה חדה בגיוסי הון: ירידה של 55% בגיוסים ב-2023 לעומת השנה הקודמת.

• שינוי תמהיל ההשקעות: השקעות מתמקדות בחברות בשלות יותר, עם פחות מימון לשלבים מוקדמים.

• בריחת חברות לחו”ל: יותר חברות מבצעות היפוך שרוול, כלומר הופכות לחברות זרות כדי למשוך משקיעים.

• אקזיטים מוקדמים: לא מעט חברות נמכרות מהר מדי, לעיתים במחיר נמוך מחשש מהעתיד.

אז מה זה בעצם היפוך שרוול?

היפוך שרוול (flip structure) הוא תהליך שבו חברה ישראלית משנה את המבנה המשפטי שלה כך שהחברה האם נרשמת בחו”ל (בדרך כלל בארה”ב או אירופה), והחברה הישראלית הופכת לחברת בת שלה.

זה לא רק עניין טכני, אלא החלטה אסטרטגית שמטרתה להקל על גיוס הון ממשקיעים זרים, להוריד את רמת הסיכון הנתפסת, ולאפשר גמישות רגולטורית לקראת הנפקה בבורסות זרות.

מתי כדאי להפוך שרוול?

• כשפונים למשקיעים זרים: משקיעים אמריקאים ואירופאים נוטים להרגיש בטוחים יותר כשהחברה רשומה בחו”ל.

• כשמתכננים הנפקה: מבנה כזה נדרש כמעט תמיד לקראת הנפקה בבורסות כמו NASDAQ.

• כשמדובר במוצר גלובלי: חברות שמתמקדות בשווקים בינלאומיים נהנות מגמישות רגולטורית וממוניטין משופר.

מתי לא כדאי?

• כשנסמכים על מענקים ותמיכה ממשלתית: רשות החדשנות והמענקים הממשלתיים מיועדים לחברות עם ח.פ. ישראלי.

• כשמרכז הפיתוח נשאר בישראל: מעבר למבנה זר יכול להוסיף עלויות מיותרות וליצור חיכוך מול הרשויות המקומיות.

השיקולים המרכזיים בהחלטה

יתרונות פתיחת חברה בישראל

1. אקוסיסטם מוביל: תשתית חזקה של חדשנות, ידע וקשרים.

2. תמיכה ממשלתית: מענקים ותמריצי מס לחברות ישראליות.

3. עלויות פיתוח תחרותיות: למרות יוקר המחיה, עלויות הפיתוח עדיין נמוכות יחסית לארה”ב ואירופה.

חסרונות

1. סיכון גיאופוליטי: חשש ממשקיעים זרים ופגיעה באמון.

2. שוק מקומי מוגבל: התמקדות בשוק הישראלי בלבד יכולה להוות חסם לצמיחה.

3. בריחת מוחות: עובדים מוכשרים עוזבים לחו”ל בחיפוש אחר יציבות.

אז איפה לפתוח את החברה?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. ההחלטה תלויה במודל העסקי שלכם, בשוק היעד, ובאסטרטגיית הצמיחה שלכם.

• אם המוצר שלכם גלובלי ואתם מכוונים למשקיעים זרים—היפוך שרוול או מבנה כפול יכול להיות הפתרון.

• אם אתם זקוקים לתמיכה ממשלתית ונשענים על האקוסיסטם המקומי—ח.פ. ישראלי עדיין יכול לעבוד לטובתכם.

בסופו של דבר, יזמות היא לא רק איפה מתחילים, אלא איך בונים אסטרטגיה חכמה שתאפשר לכם לצמוח.

קחו את הזמן לבחון את כל ההיבטים—מקורות מימון, שוק יעד, ותמיכה רגולטורית—ותקבלו החלטה שמבוססת על הבנה עמוקה של הצרכים שלכם ושל הסביבה שבה אתם פועלים.